יש לי בקשה מכל המנהלים באשר הם.. תחשבו בבקשה לפני שאתם נותנים “המלצה” על עובד שלכם לשעבר.
אם זה ידוע שאם כשמאבדים אדם יקר (חס ושלום) זוכרים את הטוב בלבד, אז כשעובד עוזב או מפוטר, משום מה יותר קל לזכור את הפחות טוב, את השגיאה בתום לב ואת הפדיחות שעשה כשעמד והציג תוצאות מול כל המחלקה (דבר שקרה אולי פעם בשנה).
ובכל זאת, עבד איתכם כמה שנים טובות, בחרתם להשאיר אותו עובד שלכם..
אז מה הקטע?
הרי יכולתם לפטר אותו או אותה..
יכולתם לחפש בשקט אדם אחר מתאים יותר..
אז איך זה שכשמתקשר מעסיק פוטנציאלי פתאום הכל שחור?
אם זה ידוע שאם כשמאבדים אדם יקר (חס ושלום) זוכרים את הטוב בלבד, אז כשעובד עוזב או מפוטר, משום מה יותר קל לזכור את הפחות טוב, את השגיאה בתום לב ואת הפדיחות שעשה כשעמד והציג תוצאות מול כל המחלקה (דבר שקרה אולי פעם בשנה).
ובכל זאת, עבד איתכם כמה שנים טובות, בחרתם להשאיר אותו עובד שלכם..
אז מה הקטע?
הרי יכולתם לפטר אותו או אותה..
יכולתם לחפש בשקט אדם אחר מתאים יותר..
אז איך זה שכשמתקשר מעסיק פוטנציאלי פתאום הכל שחור?
זו נקודה למחשבה,
בשם מחפשי העבודה בארץ.
ובשם הקארמה.. אולי זה יעבוד יותר על המצפון של אלו שבאופן קבוע סוגרים חשבונות בשיחת המלצה שמסיימת תהליכים עבור עובדיה לשעבר.
בבקשה תחשבו, כי חיים ומוות ביד הלשון,
שקלו מילים
שלכם,
מיטל
